החלטה בתיק בש"פ 224/04

1.        לפני בקשה להארכה שלישית של מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים, על-פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו- 1996. מבוקש להאריך את המעצר ב-90 ימים נוספים, החל מיום 20.1.04, או עד למתן פסק הדין בעניינם בת"פ 1240/02 בבית המשפט המחוזי בנצרת. המשיב 1 הסכים לפני הדיון להארכת מעצרו כאמור, וניתנה החלטה בהתאם.

2.        ביום 24.10.03 הוגש כנגד המשיבים כתב אישום הכולל עבירות בטחוניות ועבירות של יבוא וסחר בסם מסוכן.

           יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים. ביום 31.3.03 קיבל ביהמ"ש המחוזי בנצרת (השופט א' אברהם), בהסכמה, את הבקשה בכל הנוגע למשיבים 1 ו-3. ביום 7.4.03 וביום 9.4.03 קיבל בית המשפט החלטות לעצור עד תום ההליכים גם את המשיבים 4 ו-2 בהתאמה. על החלטות אלו לא הוגש ערר. ביום 20.7.03 האריך בית משפט זה (כב' השופטת ד' דורנר) את מעצר המשיבים ב-90 יום נוספים, החל מיום 24.7.03. ביום 27.11.03 שוב הוארך המעצר ב- 90 יום (כב' השופט ס' ג'ובראן), וזאת מיום 22.10.03.

3.        כתב האישום מפרט מסכת של עסקאות סמים אשר ביצעו המשיבים בתקופה שבין דצמבר 2001 וספטמבר 2002. עסקאות אלו בוצעו עם גורמים מלבנון הקשורים לארגון החיזבאללה. במסגרת עסקאות אלה הוברחו כמויות גדולות של סמים מלבנון לישראל, וזאת בתמורה לידיעות מודיעיניות וטלפונים ניידים וכן בתמורה כספית. כרקע לאירועים אלה מוסבר כי כוונתו של ארגון החיזבאללה היא להקים אמצעי לקבלת מודיעין ע"י ניצול מערך הברחות הסמים הפועל לאורך גבול הצפון. המודיעין המבוקש ע"י הארגון נוגע לפעילות צה"ל ולמפקדיו.

המשיב 2: משיב זה הסכים לייבא סמים מלבנון עבור אדם. במסגרת קשריו עם איש זה פעל המשיב להשגת מידע מודיעיני רב וטלפונים סלולריים על מנת להעבירם לאיש חיזבאללה (המכונה "אבו סעיד") עמו היה בקשר לצורך ביצוע עסקאות הסמים. מידע זה נאסף באמצעות המשיבים 1 ו-3 אשר שירתו בצה"ל כגששים. המידע הועבר לאיש החיזבאללה בשלוש הזדמנויות ובתמורה לכסף. העבירות בהן מואשם משיב זה: קשירת קשר לביצוע פשע; יבוא סם מסוכן; סחר בסם מסוכן; החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי; מגע עם סוכן חוץ; סיוע לאויב במלחמה; מסירת ידיעות לאויב.

המשיב 3: שימש כגשש בצה"ל ושירת במשטרה. הוא מואשם כי העביר מידע בנוגע לתנועות הצבא, נקודות גבול, שמות בסיסים ומספרי חטיבות. מידע זה הועבר לאחיו - המשיב 2 - לצורך ביצוע עסקאות הסמים. משיב זה אף שוחח בטלפון עם איש החיזבאללה הנזכר, וזאת כדי לקבל את פרטי המידע המבוקש. תמורת מעשיו קיבל המשיב כסף. באישום נפרד נאשם המשיב כי בשלוש הזדמנויות שונות קיבל המשיב אגרות מלבנון ובהן בקשות למידע בדבר יחידות צבאיות, בסיסים ומחנות צבא, מצלמות בגבול הצפון ועוד. בתשובה לאגרות העביר המשיב את המידע באמצעות אח נוסף שלו, וזאת בתמורה לכסף אשר קיבל המשיב מאיש לבנוני אשר המשיב ידע כי הוא גורם עויין. העבירות בהן הוא מואשם: קשירת קשר לביצוע פשע; סיוע ליבוא סם מסוכן; מגע עם סוכן חוץ; סיוע לאויב במלחמה; מסירת ידיעות לאויב.

המשיב 4: שירת כגשש בצה"ל. הנו אחיינו וידידו הקרוב של סא"ל עומר הייב (להלן - "עומר") - אשר קיבל כמויות סמים גדולות מהמשיב 1 בתמורה למידע מודיעיני. בתחילת שנת 2002 סיכם משיב זה עם עומר לייבא סמים מסוכנים מלבנון. השניים הסכימו כי את העסקאות יבצעו עם אותו איש החיזבאללה הנזכר. המשיב 4 סיכם עם המשיב 1 על שותפות בביצוע העסקאות והמשיב 1 הסכים והעביר בשלוש הזדמנויות סמים מלבנון למשיב 4 ולעומר. בתמורה, העביר המשיב 4 ל"אבו סעיד" (איש החיזבאללה) - באמצעות המשיב 2 - מידע מודיעיני אשר אסף עומר לבקשת "אבו סעיד". העבירות בהן הוא מואשם: קשירת קשר לביצוע פשע; יבוא סם מסוכן; החזקת סם מסוכן; סחר בסם מסוכן; מגע עם סוכן חוץ; סיוע לאויב במלחמה; מסירת ידיעות לאויב.

4.        בהחלטתה האמורה מיום 20.7.03 קבעה השופטת דורנר כי הארכת המעצר מוצדקת היא, וזאת בשל חומרת העבירות והעובדה כי לא ניתן להסיר את חזקת המסוכנות באמצעות חלופת מעצר. עוד ציינה כי נכון לאותה עת מתברר משפטם של המשיבים בקצב ראוי. לכך הוסיפה כי אם תידרש הארכה נוספת, אז יהיה שוב מקום לבחון את קצב שמיעת המשפט. בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 27.11.03 נקבע כי מסוכנותם של המשיבים לא פחתה ובשקילת המסוכנות אל מול זכותם של המשיבים לשחרור במקרה שמשפטם לא נסתיים בחלוף תשעה חודשים, כף המאזניים נוטה לטובת האינטרס הציבורי. עוד צוין כי על המדינה לפנות לבית המשפט המחוזי לשם קביעת מועדים נוספים לשמיעת התיק בתקופה הקרובה.

5.        בתקופה שבין 7.4.03 ל- 31.8.03 התקיימו שבע ישיבות לשמיעת הראיות ובהן נשמעו מרבית עדי התביעה שעדותם אינה חוסה תחת תעודת חיסיון. ביום 15.5.03 הגישו המשיבים 2 ו-4 עתירה להגשת ראיה חסויה לבית המשפט העליון. עד לשמיעת הדיון בעתירה ביקשו המשיבים כי עד להחלטה בעתירה לא יישמעו עוד חוקרי שב"כ. הדיון בעתירה נקבע ליום 22.6.03 אולם נדחה, לבקשת ב"כ המשיבים הללו, ונקבע ליום 25.8.03. ביום 2.10.03 נדחתה העתירה (השופט י' טירקל) ובכך, הוסר המכשול העיקרי לסיום פרשת התביעה.

           המעצר הוארך בשנית, כאמור, מ-27.11.03 (בתוקף מיום 22.10.03). בימים 23.10.03, 10.12.03, 11.12.03, 15.12.03, התקיימו ישיבות הוכחות נוספות במהלכן נשמעו חוקרי שב"כ. ישיבה נוספת שנקבעה ליום 8.12.03 בוטלה ביוזמת בית המשפט. הישיבה של יום ה- 11.12.03 קוצרה ברובה, וזאת בשל אי העדת עד לבקשת עורך-דין פלדמן. ישיבות ההוכחות הבאות קבועות לימים: 20.1.04, 4.2.04, 10.2.04, 12.2.04, 10.3.04, 24.3.04.

6.        בנימוקי הבקשה מודגשת חומרת המעשים המתוארים בכתב האישום. נאמר כי המשפט מתנהל באופן סביר, וכי הוא מתארך בשל שמיעת עדי תביעה רבים ובשל העתירה לגילוי ראיה חסויה, אשר עיכבה את הדיון כמוסבר לעיל. בהתקיימות ששת הישיבות הקבועות הבאות רואה המשיבה - אם יתקיימו כסדרן - כהתקדמות משמעותית במשפט.

7.        איני נותנת משקל לנושא הראיה החסויה משום שעניין זה קדם להארכת המעצר הקודמת. מדובר בהארכת מעצר שלישית, דבר שאין להקל בו ראש. ועם כל זאת - גם היום אינני רואה דרך להסיר את חזקת המסוכנות. המשפט מתנהל לכאורה בקצב שבנסיבות אחרות היה סביר, אך בשים לב לאורך תקופת המעצר יש צורך להגבירו ולשריין מועדי הוכחות נוספים. הפרקליטות תפנה בעניין זה לבית המשפט, יחד עם העתק החלטה זו.

8.        עניינו של משיב 2 מעורר בעיה מיוחדת. משיב זה הוא נכה. מטעמי צנעת הפרט לא אכנס לפרטי הדברים, אף שעיינתי בחוות הדעת של שני הצדדים. לכאורה, המקום הראוי לעוצרו הוא במרכז הרפואי של שב"ס. המשיב 2 סרב לכך, ובדיון בעל-פה ציין בא-כוחו כי העורר נעזר במעצר באחיו, בעוד שבמרכז הרפואי אין מי שיסייע לו. השופטת דורנר נדרשה כבר לעניין זה וציינה כי בכפיפות לרצונו - יועבר העורר למר"ש, ושמורה לו הזכות לשוב ולפנות בבקשה לגבי תנאי המעצר אם אמנם החזקה במר"ש תקים לו עילה לכך. החלטה זו - בעינה עומדת. לעת הזו, נוכח רצונו של המשיב, לא ניתן לבחון אם תנאי המעצר במר"ש מתאימים לו. המעשים המיוחסים למשיב זה, כך יש לציין, מופלגים בחומרתם, והוא ביצע אותם לאחר התפרצות מחלתו.

9.        אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים 2, 3 ו-4 בתשעים יום נוספים החל מיום 20.1.04 או עד מתן פסק דין בעניינם, לפי המוקדם.

10.      ההחלטה תועבר בפקסימיליה לבאי-כוח הצדדים.

           ניתנה היום, י"ט בטבת תשס"ד (13.1.2004).

                                                                                      ש ו פ ט ת     

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   הג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: